תוכן

כ) ואחר שהצענו לך הצעה זו, יתבאר לך טעם השינוי והחילוק, שיש בין שבת לי"ט. והוא, כי ב' בחינות הם: הא' הוא בערך המוחין בעצמם. והב' הוא, בערך ז"א המקבל אותם. ובבחי' הא', שהוא בערך המוחין בעצמם, ודאי שיותר קדושה יש בשבת מביו"ט, לפי שהשבת נקרא קדש, כמש"ה ושמרתם את השבת כי קדש היא. והענין הוא, כי ז"א עולה עד מקום אבא, ויש לו שם נה"י דאבא בעצמם, בסוד מוחין אליו. אבל ביו"ט, אין ז"א לוקח רק הנה"י דאימא לבד, שאינם קדש ממש כמו נה"י דאבא. ואע"פ שהמוחין דאבא, הם תוך נה"י דאימא, נודע הוא, שיתרון גדול יש אל המוחין דאבא, בהיותם מלובשים תוך נה"י עצמם דאבא, להיות מלובשים תוך נה"י דאימא. ובזה תבין מ"ש בספר התיקונים, כי כל הי"ט, הם בסוד אימא עילאה, הרובצת על האפרוחים ועל הבנים. גם יתבאר לך מ"ש לעיל, בפסוק אלה מועדי ה' מקראי קדש כו'. ולכן קדושת שבת, חמורה מאד על קדושת הי"ט.